כולם מדברים על "הרכב האוטונומי", אבל איפה הרכב? למי יש? למי אין? נתחיל מהלקוח הכי חשוב כנראה - מערכת הביטחון.
אז לצה"ל אין, לא היה וגם לא יהיה בעתיד הקרוב רכב אוטונומי אמיתי. אז מה הצבא עושה? ט"ו בשבט, נוטעים מצבות של חיילים. למה? כי אין רכב אוטונומי, לכן שולחים חיילים לקרב, שיסתדרו עם רובה סער בטווח קרוב. שיטת מצליח.
כאשר זה לא מצליח - צצה מצבה, וגם נחלש כושר ההרתעה ונגרמות הוצאות ישירות ועקיפות של עשרות מיליארדי ש"ח. למה זה קורה?
2004-5 - הקמנו מיזם רכב אוטונומי אמיתי, פלטפורמה ייעודית לרכב אוטונומי, בניגוד למקובל כיום - לקחת רכב רגיל ולהלביש עליו חליפת יוקרה של חיישנים ומחשב, כחתן בחופתו.
החזון - לפתח ולייצר פלטפורמה לרכב אוטונומי לשטח, הטוב בעולם. כאן בישראל. אם הכל כל כך טוב, מה חסר? כמו כל חברה בתחילת דרכה -לקוח משלם ומימון. ובכלל - כדאי לכל חברה להגיע ללקוחות לפני שמתחילים לקושש כסף ממשקיעים.
על הנייר צה"ל לקוח ראשון. והמשך תוכנן לחו"ל, למגוון יישומים שאינם ביטחוניים.
מה מביא כמה חבר'ה לפתח ולבנות רכב אוטונומי לפני שהיה טרנד כזה? כי אז הכל התחיל.
דארפה- DARPA - סוכנות פיתוח של מערכת הביטחון בארה"ב הריצה מיזם של רכב אוטונומי במדבר בנבאדה בחודש מרץ 2004. הרעיון פשוט – יבואו הנערים וישחקו לפנינו, דארפה אמנם אינה מממנת את החברות אך נותנת מעטפת ופותחת דלתות. למדנו ועקבנו מקרוב והמסקנה ברורה - חובה לבנות פלטפורמה ייעודית לרכב אוטונומי. המתמודדים בתחרות באו עם כלי רכב שעברו הסבה – האמר, תומקאר, משאית ועוד, כל אלו כשלו בענק, חלקם נסע כמה בקושי מאות מטרים אחרי קו הזינוק, עד תקיעה קולוסאלית בסלעים או בתעלה ו - Game over.
הסוד שלנו פשוט להבנה אך מסובך מאד לביצוע: היות ומחשב לא יכול להחליף, עדיין, את האדם בנהיגה, אז התֶכן ההנדסי של הרכב חייב לפצות על מגבלות המחשוב והתוצאה חייבת להיות פלטפורמה אוטומטיבית ייעודית לנסיעה אוטונומית.
גם כיום, בכביש ציבורי, הדרך ארוכה לרכב אוטונומי נוסע על מלא, מה שנקרא Level 5 , למרות מאמצי על והצהרות ענקיות הרכב.
המוצר
הפיתרון שלנו: AGV D1 Autonomous Ground Vehicle - התחלנו בבניית מדגים טכנולוגי, השנה 2005 והיה לנו מדגים ראשוני עם מחשב מובנה, GPS שהוחלף ל-DGPS מדויק יותר, אמצעי ניהוג ובקרה ועוד רכיבים, חלקם תוצרת בית, למשל מד מהירות שסופר חורים בגלגל שיניים עם קרן לייזר שפוגעת בחור או בגלגל השיניים, החיישן מחובר למחשב, ויש מד מהירות מדויק שמחפה על הסטיות של ה GPS. תקופה מרתקת, המון כישרון, מינימום אמצעים, ללא מימון חיצוני הביאו תוצאה מרשימה, Bootstrap קלאסי והרמנו רכב אוטונומי.
נכון, מדובר במדגים בסיסי בלי מערכת איתור מכשולים אבל תכן הנדסי היה. העיקר הוא כמובן הדבר האמיתי AGV D1 זה המוצר.
אז מה הסטטוס שלו?? הדברים החשובים במוצר הם הטכנולוגיה מאחוריו, התכנון, ההמצאה והיכולת להביא כלי מנצח לשוק. כאשר למדינת ישראל אין תוכניות לכלי מתקדם היא 'משיגה' או קונה אותן, למשל תכניות מטוס המיראז', חלקים בטנק המרכבה, ועוד כלים שנבנו כאן אך הומצאו בחו"ל, כי לא היה למדינה תכן הנדסי ביד.
תֶכֶן של רכב אוטונומי אמיתי? לא היה במערכת הביטחון.
את סטטוס המוצר שלנו נבחן לפי נאס"א שקבעה סולם שנקרא TRL (Technology Readiness Leve) הסולם נמדד בשלבי ביצוע 1-9 כאשר 1 - הזיית בוקר. 9 - מוצר כמעט מסחרי. היינו בשלב 3-4 המתקדם עם תכן של סוג ההנעה, מנוע, גלגלים, חומר בניית שלדה, משקל עצמי, משקל מטען, הגדרת מערכת בקרה אוטונומית ועוד סודות. אז מה חסר? מימון ולקוח משלם.
הכסף
עבדנו ללא השקעה חיצונית, התייעצתי עם אחד האנשים המובילים בהון סיכון בארץ, אמר שקשה מאד לגייס כסף לחברה כזו. למה? ככה, זה רכב.
כיום ברור שהקדמנו את הזמן לשוק אזרחי. שוק צבאי דווקא היה שם. דבר נוסף - משקיעים נרתעים ממוצרים שהם - Tangible - דהיינו אמיתיים שאפשר לגעת בהם ומעדיפים שירותים או שרתים, איזו תוכנה שאף אחד לא יכול להסביר מה היא עושה. מלבד זה ברור, מהף אתם לא מבינים? לכולם יהיב את "זה". את ה"משהו" שנקרא תוכנה שכולם יורידו / יקנו וישלמו.
או שלא. הטריק הזה עובד במספר רב של גרסאות. ולפעמים מצליח. לפעמים החברה קורסת.
אז אצלנו, הכלל יותר ברור, רכב נדרש, נכון ומתקדם, שוק שהולך ונפתח. מה יכול להשתבש? הדרך לשוק.
חזיונות משקיעים שרואים כסף וירטואלי. ולא כסף אמיתי, ושיעזבו אותם ממוצרים אמיתיים בעלי ערך גדול.
אפשר לצרף את המחסור בהיסטוריה מרנינה של תעשיית רכב חדשנית בישראל. אמנם, מפעלים קמו מאז שנות החמישים כיוזמה מבורכת של אנשים פרטיים, הרכיבו מכוניות, ג'יפים, משאיות, אבל, לא פיתחו רכב חדשני. יחד עם זה, תעשיית הרכב תרמה למשק, העסיקה עובדים וקבלני משנה בייצור צמיגים, רדיאטורים, צבע ועוד ומקומה מאד משמעותי בכלכלה של שנות הששים והשבעים.
אז למה אנחנו, המוסקטרים, רוצים להמציא גלגל דווקא בישראל? כי אנחנו יכולים.
הלקוח
צה"ל פרסם מכרז לרכב אוטונומי, רוב התעשיות הביטחוניות התייצבו או התעניינו – תעשיה אווירית, אלביט (בהמשך הקימו שתיהן מיזם משותף וזכו במכרז) רפאל, תעש, אירונאוטיקס.
המשותף לתעשיות אלו - לא היה להן רכב אוטונומי ולא יכולת לפתח פלטפורמה מיוחדת ומתאימה לרכב אוטונומי. נפגשנו עם כולם, להזכירכם, מימון שלנו, נסיעות, זמן יקר, אירוח מהכיס הפרטי תוך מאמץ לשמור על הסודות שלנו. ההצעה פשוטה. פלטפורמה שלנו. השאר שלכם,
התוצאה המבורכת של המו"מ עם הענקיות הביטחוניות קדמה את הנושא לאחור; אחד מבכירי החברות אמר שיחסל אותנו הקטנים, וירכוש כאשר נגדל. ואכן הפריע.
חברה אחת בזבזה זמננו בהצלחה רבה.
חברה אחרת העתיקה לכאורה שרטוטים שהיו מונחים לפניה בפגישה בחדר ישיבות. בדיעבד אני משער שהפגישה הוקלטה וצולמה בלי שידענו, אולי באמצעות מצלמות מוסלקות בגופי תאורה בחדר. התוצר של ההעתקה התגלה בפרויקט אחר של אותה חברה ונראה כמו מריצה בשילוב מוטיבים ברורים מהתכן ההנדסי שלנו. רק מה, זו היתה העתקה באיכות של שיכור שהעתיק את 'משמר הלילה של רמברנדט' כאשר האנשים בציור עם הראש למטה והרגלים קשורות בשרשראות לתקרה. למיטב ידעתי, גם יצירה-מריצה זו לא זכתה לשימוש נרחב בצה"ל.
שורה תחתונה – אף לא חברה ביטחונית אחת נרתמה ונתנה לנו לסייע לצה"ל.
מכעיס מאד כאשר מדובר בכסף שלנו של האזרחים. תקציב הביטחון אינו שייך לנו, אלא לכמה חברות ביטחוניות.
אדלג על שמות המעורבים, הם לא מעניינים, אולי אם תקום ועדת חקירה ממלכתית יניפו אותם אל על ממחוזות הנוחות ישר למטה לבורות וחקירות.
לא היתה להם או לחברות בהן עבדו, יכולת וחזון לשתף פעולה עם חברה חיצונית שתביא פלטפורמה מנצחת. נוסיף, כמובן, את העין הצרה, גלותיות של סויחרים שברחו מסמטאות ורשה ולודז' אחרי שסיימו לרמות את הסביבה, קמצנות ורוע שגם אלוהים מתקשה להמציא, ו-אין לצה"ל רכב אוטונומי אמיתי.
למה זה קורה? הרי הביטחון של ישראל אמור להיות קודם לכל. לא?
בפועל, אחרי 7 אוקטובר בטוח שלא.
את מה שהציבור למד ב 7באוקטובר, שאי אפשר לסמוך על מערכת הביטחון, אנחנו הבנו לפני שנים.
אפשר להבין את החברות הביטחוניות, קצת. העיקר בפרויקט - הרכב האוטונומי עצמו, הטפל - מה שעליו המטע"ד (מטען מיוחד) Payload באנגלית, למשל - כלי נשק, אמצעי תצפית, ממסרי תקשורת וכד'. התעשיות שלנו נהדרות בפיתוח וייצור מטע"ד אך חסרות יכולת פיתוח רכב. מכאן ברור מי יצרן הערך האמיתי – רק מי שיודע ליצר רכב אוטונומי. מטע"ד אפשר לקנות ב-Ebay נניח. רכב אוטונומי? רק בבסטה שלנו.
פנינו בדרך עוקפת לצה"ל, הלקוח עצמו, כי מכירות עושים מול לקוח ולא מול בעלי אינטרסים שונים ומשונים. וכן נרשמה התלהבות, הראו לנו בדיוק מה שצריך לבצע בשטח, חלק כתוב במכרז וחלק מה שהיו רוצים לקבל בבחינת WIsh List. אמרנו כן. תקבלו ואז הסתבר שצה"ל החכם והאיכותי אינו מצליח לקבל את מה שהוא צריך באמת. רכב אוטונומי אמיתי. נשארנו עם תוכניות ואבטיפוס מעולים. ובלי לקוח. למה כי יש מלא ניגודי אינטרסים.
אינטרס החייל שרוצה להיכנס בדלת הביתה ולא לתוך ארון קבורה או מצבה. לא נשמע.
האינטרס שלנו, חברה קטנה ישראלית ומוכשרת הנאבקת על קיומה - לא נשמע. גם זה כסף.
במקרא המונח "דמים" מתייחס לכסף. ובצדק.
מי שולט? הגדולים. מי נדפק? הקטנים. אבל, לא לעולם חוסן וחסינות. מפלס הדמים עלה על גדותיו.
אמא שבנה נהרג בשירותו הצבאי קראה למפקדו רוצח. קצינים בכירים גורשו משבעה על מות אזרח. כי. ובכן. מה יכלו לעשות בהיעדר כלים אוטונומיים בפריסה רחבה? להטיל עוד חיילים למערכה. קל.
ואחרי 7 באוקטובר הקולות הקטנים התגברו, עפ תקווה ןה גדולה שיסתיימו שפיכות הכספים על מוצרי ביטחון שאינם עובדים. ושפיכת הדמים.
תגידו שאני תמים, כך העולם עובד, הגדול אוכל את הכל ומשחיל את הקטנים. אז זהו שלא, אלו חדשות ישנות. אין שום תמימות במאבקים האלו, כבעל ניסיון בהייטק, ביזמות, ובפעמיים שעברתי השתלטות עוינת, זכיתי בתואר הנכסף - "בוגר השיטה". מכיר את השטיקים וקשה להפתיע אותי לרעה. אז מה הבעיה לאכול עוד קצת קש ותבן, העיקר להציל חיים, נכון? תלוי את מי שואלים.
החיזיון הכושל של אותן חברות ביטחוניות סמך ידו על רכב תומקאר, תוצרת הארץ, כלי נהדר, אבל למטרות אחרות. כך הצטייד צה"ל בתומקאר עם מערכת הכוונה, העמיסו עליו מעל יכולתו, שדרגו מעט מתלים, וההפעלה על שבילים סלולים בלבד. ב-2010 יצא התומקאר משירות אוטונומי, כך דווח ברשת.
הבשורה שתחליף את התומקאר על פי מפא"ת / משרד הביטחון הייתה טנדר פורד F350 או נגמ"ש M113 שהוצגו בגאווה גם באינטרנט כרעיון בסיסי. נו באמת, שוב רכב מוסב או "מומר" ולא רכב ייעודי?
הלכנו על הראש, כמו בעסקה גדולה. עסקים עושים עם הבוס. פנינו ישירות למשרד הביטחון, רק כדי להציל חיים. זה חשוב לא?
בפגישות שלנו עם משהב"ט, הטיעון של אנשי מפא"ת / משרד הביטחון היה שאין להם רצון להיכנס לפיתוח פלטפורמה ייעודית. מה שהם שכחו - כמעט כל הרכש של צה"ל מבוסס פלטפורמות מיוחדות: טנק המרכבה, מטוסי F35, ספינות וכד'. אז הטיעון נגד פלטפורמה ייעודית פשוט לא מחזיק מים. כל רכב קיים - שיהיה הטנדר או המשאית עם הציון הגבוה ביותר במגזינים בחו"ל - הוא לא רכב אוטונומי לשטח. ברור? תלוי למי.
האם אפשר למשל לקחת מטוס צסנה ולהתקין עליו אמצעי ניהוג מרחוק ולהחליט שמעכשיו זה המזל"ט הכי מתקדם בעולם? אפשר - כן, זה יטוס. כבר במלחמת העולם השניה היו מלטי"ם על בסיס מטוסים קיימים שהוסבו. אבל כיום? למכור קומבינה? למי בדיוק? יש מזלט"ים טובים בהרבה שפותחו במיוחד לבצע משימות ללא טייס.
הכלי שלנו תוכנן לנוע בשטח קשה, בעבירות ברמה הכי גבוהה שטרם הגיעו אליה עד כה. קבענו 50 קמ"ש כמהירות נסיעה מבצעית בה הכלי עובר מכשולים בגובה 40 ס"מ, הכוונה למכשול חיובי, למשל סלעים בגובה 40 ס"מ וגם מכשולים שליליים - בורות בעומק 40 ס"מ. למיטב ידיעתי אין בעולם הגדול כלי קרקעי שמסוגל להתקרב לביצועים אלו.
יכולת נשיאת מטען של 3.5 טון מול 800 ק"ג בלבד של התומקאר, יכולת תמרון וזריזות טובים פי כמה אמורים לסיים את ההשוואה בנוק אאוט.
אז למה בכל זאת צה"ל בחר מוצר אחר - תומקאר - כאשר היה ברור שאינו יכול למלא את כל המשימות? אולי, סמכו על הדוד מאמריקה? תוכנית (FCS – (Future Combat System, גלגול מודרני וצנוע של מלחמת הכוכבים בעלות 160 מיליארד דולר, כללה כמה סוגים של רכב אוטונומי. על הנייר.
אולי קברניטי צה"ל / משרד הביטחון החליטו על הצגה - יבואו נערי התעשיות הישראליות וישחקו לפנינו, ואז נרכוש בדולר סיוע את הדבר האמיתי מארה"ב.
רצה הגורל וב-2009 נסגרה ה-FCS וב-2010 יצא התומקאר האוטונומי משירות. מאז ועד היום, ככל הידוע, יש מדבר, שממה וציה. ודממה. אף אחד לא פנה אלינו לחדש פרויקט וממילא, מה כבר יכול לקרות? נעשה עוד ט"ו בשבט. מצבות קונים בזול.
הכל נספר, אנחנו חיים לפי מספרים. יש גם שיר כזה - Living by Numbers של New Musik
ננסה לסכם מספרית. רק הערכה. לא מדע מדויק.
מ-2008 עד 2023, לפני 7 באוקטובר, נפטרו או נהרגו 500 חיילים. צה"ל לא מפרט באיזה נסיבות, יש נכים שנפטרו, מתאבדים, הרוגים בתאונות שונות. אפשר להעריך ש-200 נהרגו בפעילות מבצעית באימונים או נכים ופצועים קשה שנפטרו.
200 הרוגים יכלו להיחסך מה Death toll אם רק היו מוכנים לשלב טכנולוגיה מתקדמת.
הכסף. גם כאן רק הערכה כללית, בפודקאסט חיות כיס העריכו שיש סכום גבוה מאד בו האזרחים מממנים באופן ישיר את כשלי מערכת ההגנה לישראל. למשל טיל נפל, היעדרויות מעבודה ועוד. ההערכה השמרנית עמדה, אאל"ט, על 40 מיליארד ש"ח בשנה.
כאשר פורטים את הכסף ובודקים לאן הולך מקבלים תצריף ענק ובלתי נגמר של: לימודים שבוטלו, תלמידים שלא הוכשרו וגוררים טראומת סירנות וטילים, המוצר הזה גודל ומגיע לאזרחות כאשר אינו יכול לתת פול עבודה, או סובל מתסמונות פוסט טראומה. ויש גם את משרתי מילואים שנעלמים ומשאירים את האשה להתמודד לבד מול כל העולם. את המעסיק שמקבל פיתוי חלקי בלבד על העדרות עובדים שיצאו לשירות מילואים. אינו יכול לפטרים, אינו יכול לגייס אחרים תחתם כי מי ילך לעבוד 28 יום בחברה? וגם התשלום שמקבל המעסקי אינו מחכסה בפועל העדרות עובד. זה לא רק כיסוי השכר אלא המחסור האמיתי והבור שאליו נקלע המעסיק כי לקחו לו עובד.
ועוד דוגמא - אמא לוקחת ילד שחווה טראומה לרופא בזמן עבודה שלה, היא לא תקבל תשלום הוגן, המעסיק שלה לא מקבל פיצוי, וכן כל בעלי העסקים שנפגעים אוטומטית מכל סיבוב לחימה או איזה משהו שנופל מהשמיים.
לפי 40 מיליארד דולר לשנה כפול 15 שנה (מ-2008 בה היינו אמורים להיות מבצעיים ועד היום) =
15 שנה כפול 40 מיליארד = 600 מיליארד ש"ח!!! הכל מכספי האזרחים.
כמו חול הנזרק מול הרוח. אבל מדובר בכסף אמיתי.
להמחשה נשתמש בחוק פַּארֶטו 80%-20%.
מתוך 600 מיליארד ש"ח אפשר היה לחסוך 20% שהם 120 מיליארד ש"ח (!!) כסף נטו שהיה נשאר בכיסי האזרחים וכמובן משפר איכות חיים ומנוע צרות של טראומות מסתובבות ברחובות.
נסכם
לצה"ל אין, לא היה, ולא יהיה בטווח הקרוב רכב אוטונומי אמיתי.
רכב אוטונומי אמיתי הוא פלטפורמה ייעודית. ואז כאשר יש מחסור בדבר האמיתי, צה"ל עורך מבצעי ט"ו בשבט, שוב ושוב נוטעים מצבות של חיילי צה"ל, למורת ליבן של המשפחות השכולות בהווה ואולי גם בעתיד. ההשפעה של לא לפתח רכב אוטונומי אמיתי מגיעה למעגלים נרחבים בעיקר בעוטף עזה וגם בשאר חלקי ארץ כמו שהמציאות מוכיחה בצורה סדרתית. כמה חטפו בכיס הרשויות בדרום שמממנות את כשלי האי חדשנות? מי מפצה אותן?
מי מכתיב לצה"ל קודים? אפשר למשל לשאול את פרופ' אסא כשר שכתב את הקוד האתי של צה"ל:
1) האם הכניס כללים נגד נטיעות מצבות ט"ו בשבט מסוג זה?
2) האם צה"ל סיפק לחייליו כלים מתקדמים תואמי משימה?
3) איך צה"ל תומך ביזמים אזרחיים שפותרים לו בעיות קריטיות?
אני מציע לפרופ' כשר לשחרר עדכון גרסה לקוד האתי.
מה קרה מאז; היינו אמורים להיות מבצעיים בשנת 2008 לספק כמות ראשונה של רכב אוטונומי. זה לא קרה. אחרי התנכלויות, ניסיונות חיסול בלתי פוסקים והתשות של המערכת ושלוחיה אז די. כמה אפשר? זזנו הצידה, ואין לצה"ל רכב אוטונומי אמיתי.
אבל רגע, אנחנו כאן, כל אחד פנה לדרך חדשה ומוצלחת, אז מי בעצם חוסל? תבדקו את רשימת חללי צה"ל מ-2008 עד היום, נסו לחשב עלות פגיעה באזרחות ובאיכות חיים של התושבים והילדים. האם הומצא גיליון אקסל שיודע לכמת או לשקלל פגיעות כאלו?
אחד היעדים שלנו היה לייצר ערך מוסף, להקים מפעל גדול, כי ביקוש לרכב אוטונומי קיים בתחומים רבים שאינם צבא. לספק עבודה לקבלני משנה בפריפריה, הרחק מחגורת השומן של גוש דן. כל זה נשאר על הנייר. וחבל.
