פערי רכש גומלין רכבת ישראל

 פערי רכש גומלין רכבת ישראל

חוק רכש גומלין מחייב חברה זרה שמוכרת לגוף ממשלתי לרכוש  בישראל 

עסקה חייבת: כל רכש מעל 5 מיליון דולר ששולם מחברה ממשלתית ישראלית לספק או חברה בחו"ל. 

אחוזי מימוש רכש בו חייב הגורם מחו"ל: 20% עסקה רגילה. 50% בטחוני, 35% במדינות שונות שאינן חתומות על הסכמים בינלאומיים.  סין למשל. 

רכבת ישראל הוציא וממשיכה להוציא כספי ציבור, הופכת ש"ח למט"ח. 

מיליארדי ש"ח חוב רכש גומלין מונחים על הכף. 

אין מימוש בפועל למעט עסקאות קטנות, אין אכיפה כלל,  למרות שיש גוף ממשלתי אחראי, רשפ"ת.

רשפ"ת צריכה (רשימה חלקית):

1.  להתריע.

2. להכניס חברות מחו"ל לרשימה שחורה -  Black list -ולהשעות מחוזים ממשלתיים בישראל עד סגירת פערי רכש. 

בפועל זה לא נעשה.  

מי יכול להטות את הכף לטובת מפעלים בישראל? 

				רכש רכבת ישראל			29/6
							רכש עד עכשיו
20%	חובת רכש גומלין	סה"כ	כמות	מחיר	יצרן	פריט
	₪870,000,000	₪4,350,000,000	580	₪7,500,000	בומברדייה, אלסטום	קרונות DD
	₪1,040,000,000	₪5,200,000,000	330		קרונועי חשמלי סימנס	קרונועי חשמל
	₪186,000,000	₪930,000,000	62	₪15,000,000	טראקס אלסטום	קטר חשמלי
	₪2,096,000,000	₪10,480,000,000	972			סה"כ
	20/9				מחיר משוער		רכש חדש הזמנה 2023
							1.7 מיליארד אירו
20.00%	חובת רכש גומלין	סה"כ	כמות	מחיר	יצרן	פריט
	₪144,000,000	₪720,000,000	96	₪7,500,000	בומברדייה, אלסטום	קרונות DD
	₪1,117,800,000	₪5,589,000,000	486	₪11,500,000	קרונועי חשמלי סימנס	קרונועי חשמל
	₪12,000,000	₪60,000,000	4	₪15,000,000	טראקס אלסטום	קטר חשמלי
	₪1,273,800,000	₪6,369,000,000	586			סה"כ
					4.01	שער יורו
					€1,588,279,302	מחיר יורו
	₪3,369,800,000	₪16,849,000,000	1,558			סה"כ עסקאות

כמה עולה ביטחון?

 תקציב הביטחון של מדינת ישראל עלה וירד במשך השנים. בעיקר עלה. 

בפועל, אין איזון בין הביטחון שמקבלים האזרחים לבין התקציב שעולה. בכל ארגון מקצועי עובדים לפי KPI 

Key performance indicators - זאת אומרת שכל מהלך ופעולה מתוכננים ומתוקצבים לפי אמות מידה שניתנות לכימות. יש בקרה על תהליך והביצוע. כל תקציב או פעולה מתבצעת ומבוקרת באופן מדוד.

אין דבר כזה לקחת כסף בלי לייצר ערך. 

במקור, ישראל כמדינה צעירה וצנועה לא יכלה להשתולל ב-1948. הסתדרו עם רכש עודפי מלחמת העולם השניה, עם מחנות צבא שהבריטים השאירו. וכמובן מגביות - אוספים קצינים בכירים, מלבישים אותם יפה במדי ייצוג ושולחים אותם לארצות הניכר שם הכסף צומח די מהר על העצים, עם הבקשה: בואו תתרמו לנו, המצב קשה, ישראל חייבת צבא חזק. 

במשך השנים ה"חוזק" תורגם לעלות שכר ונלוות, למשל  48.22% מעלות הצבא בשנת 2024 תהיה לשכר. זאת אומרת שאנשי/נשי מערכת הביטחון שמים חצי מתקציב הביטחון - בכיס, הוצאות שכר. 

חצי מהתקציב ולפעמים יותר, לא מושקע  בציוד, אמצעי לחימה, לוגיסטיקה, רכב, משאיות טקטיות, משאיות הובלה רגילה, מובילי טנקים, אמצעי תצפית, מחשבים, שרתים, תקשורת, בינוי, תחזוקת בסיסים, ימ"חים, פיתוח טכנולוגיות. הרשימה הולכת וגודלת. ובמקביל זרם הכסף להוצאות שכר. 

את הנקודה בזמן שהופיע המונח  "יש כסף" במשק הישראלי אפשר לשים אולי בשנות ה-90 לפי הגרף המצ"ב. 

המספרים מתכתבים מצוין עם התפתחות המשק והיציאה מהמיתון שהיה בשנות ה-80.

תרגיל כפל

תקציב מערכת הביטחון, שזה בעצם צבא, בלי משטרה, ומוסדות שונים, הכפיל את עצמו תוך 28 שנה, במקפצה מ-30 מיליארד ל- 64 מיליארד ש"ח. קפיצה מטאורית,  על אפן וחמתן של ועדת ברודט, דו"ח לוקר, תר"ש (תוכנית שנתית), נערי האוצר ועוד רבים וטובים שניסו לעשות סדר, להכריח, לחנך ולהכניס את האקסל  הצבאי הסורר למקום קבוע, לתקציב שעומדים בו בפועל. 

נלך אחורה בזמן, ב-1997 צה"ל היה פרוס באתרים רבים כולל פעילות  עניפה בלבנון שהצריכה משאבים אדירים. והסתפק בהרבה פחות כסף.

אז אמרו שמאז שהאיומים התגברו, אמנם אין לבנון אבל יש דברים אחרים, סליחה. איומים של מי? של איראן? כמה עולה איראן? מי חתם על סעיף ההוצאה? למה חצי מהתקציב הולך על כח אדם? מה עוד שהצבא העיקרי נשען על חיילים בסדיר שמקבלים משכורת חייל נמוכה, לעתים רק עשירית מעלות שכר קבע. 

 כולם צועקים - והשיירה עוברת, כאילו שזה לא קשור אליה כלל.