תקציב הביטחון של מדינת ישראל עלה וירד במשך השנים. בעיקר עלה.
בפועל, אין איזון בין הביטחון שמקבלים האזרחים לבין התקציב שעולה. בכל ארגון מקצועי עובדים לפי KPI
Key performance indicators - זאת אומרת שכל מהלך ופעולה מתוכננים ומתוקצבים לפי אמות מידה שניתנות לכימות. יש בקרה על תהליך והביצוע. כל תקציב או פעולה מתבצעת ומבוקרת באופן מדוד.
אין דבר כזה לקחת כסף בלי לייצר ערך.
במקור, ישראל כמדינה צעירה וצנועה לא יכלה להשתולל ב-1948. הסתדרו עם רכש עודפי מלחמת העולם השניה, עם מחנות צבא שהבריטים השאירו. וכמובן מגביות - אוספים קצינים בכירים, מלבישים אותם יפה במדי ייצוג ושולחים אותם לארצות הניכר שם הכסף צומח די מהר על העצים, עם הבקשה: בואו תתרמו לנו, המצב קשה, ישראל חייבת צבא חזק.
במשך השנים ה"חוזק" תורגם לעלות שכר ונלוות, למשל 48.22% מעלות הצבא בשנת 2024 תהיה לשכר. זאת אומרת שאנשי/נשי מערכת הביטחון שמים חצי מתקציב הביטחון - בכיס, הוצאות שכר.
חצי מהתקציב ולפעמים יותר, לא מושקע בציוד, אמצעי לחימה, לוגיסטיקה, רכב, משאיות טקטיות, משאיות הובלה רגילה, מובילי טנקים, אמצעי תצפית, מחשבים, שרתים, תקשורת, בינוי, תחזוקת בסיסים, ימ"חים, פיתוח טכנולוגיות. הרשימה הולכת וגודלת. ובמקביל זרם הכסף להוצאות שכר.
את הנקודה בזמן שהופיע המונח "יש כסף" במשק הישראלי אפשר לשים אולי בשנות ה-90 לפי הגרף המצ"ב.
המספרים מתכתבים מצוין עם התפתחות המשק והיציאה מהמיתון שהיה בשנות ה-80.
תרגיל כפל
תקציב מערכת הביטחון, שזה בעצם צבא, בלי משטרה, ומוסדות שונים, הכפיל את עצמו תוך 28 שנה, במקפצה מ-30 מיליארד ל- 64 מיליארד ש"ח. קפיצה מטאורית, על אפן וחמתן של ועדת ברודט, דו"ח לוקר, תר"ש (תוכנית שנתית), נערי האוצר ועוד רבים וטובים שניסו לעשות סדר, להכריח, לחנך ולהכניס את האקסל הצבאי הסורר למקום קבוע, לתקציב שעומדים בו בפועל.
נלך אחורה בזמן, ב-1997 צה"ל היה פרוס באתרים רבים כולל פעילות עניפה בלבנון שהצריכה משאבים אדירים. והסתפק בהרבה פחות כסף.
אז אמרו שמאז שהאיומים התגברו, אמנם אין לבנון אבל יש דברים אחרים, סליחה. איומים של מי? של איראן? כמה עולה איראן? מי חתם על סעיף ההוצאה? למה חצי מהתקציב הולך על כח אדם? מה עוד שהצבא העיקרי נשען על חיילים בסדיר שמקבלים משכורת חייל נמוכה, לעתים רק עשירית מעלות שכר קבע.
כולם צועקים - והשיירה עוברת, כאילו שזה לא קשור אליה כלל.
תקציב הביטחון 1997-2024
את הנפילה בהוצאות ב-2014-2015 קיזזו עם עליה בשנים הבאות.
נתונים: מפתח התקציב https://next.obudget.org/
תקציב וחריגות 1997-2004
בתקופה של 28 שנה הכסף פשוט עף. לאנשהו.
תקציב הביטחון ב-28 שנה אחרונות: 1.25 טריליון ש"ח (!!!).
חריגה: 147 מיליארד ש"ח (!).
ממוצע חריגה שנתי: 6 מיליארד ש"ח.
גובה החריגה השנתית: פי 2.4 מתקציב שנתי של משרד חשוב - משרד תרבות וספורט. מי שאמון על אמנים, ספורט, מוזיאונים, שירות בידור לציבור. כל מה שהוא לא צבא נבלע בחריגה השנתית.
- משפחתם לא מקבלת פיצוי על היעדרות, לא ברמת דמות אב או אם ולא בסיוע השוטף בבית
- המעסיק של אותו מילואימניק: לא מקבל פיצוי הולם על כח האדם שנלקח ממנו על בסיס קבוע,
- התשלום שמקבל המעסיק אמור לכסות עלות שכר בלבד אך לא מתקרב לעלות האמת של עובד שנעדר. אי אפשר להשוואת תפוחים לאגסים. לכל עובד מיומנות שלו. אף אחד לא מציע למעסיק עובד חלופי באותה רמה. הרבה פעמים זה לא ניתן - היי טק, מהנדסי מכונות, מקצועני צווארון כחול.
- אין תשלום פיצוי על היעדרות עובדי מפתח בחברה שיצאו למילואים לפי רמת הנזק הישיר שנגרם למעסיק
- ילד(ים) בחרדות, הוא לא יגיע לבי"ס באותו יום
- האמא תקח אותו לרופא או דומה, היא לא תגיע לעבודה באותו יום
- המעסיק של האמא יאלץ להסתדר או שלא, בלי עובדת חיונית
- הילד צריך תרופות נגד חרדה
- אולי גם האמא
- מי משלם? המשפחה
- הילד אולי יגדל עקום עם חרדות
- ההישגים בלימודים לא יהיו אותו דבר
- הילד יגדל ויגיע לצבא, אולי לא כשיר, אם יתגייס בכלל או לא יוכל לבצע תפקיד קרבי
- גם באזרחות, איש על כדורים שווה פחות
- הילד אמור להיות מוכר אוטומטית כנפגע מערכת הביטחון. כמו חייל בשדה הקרב. אבל לא. הוא סתם ילד נטול זכויות אוטומטיות. אם היה חייל - היו סופרים אותו
- וזה רק ילד אחד, אמא אחת ומעסיק אחד. תחשבו על המכפילים מאז הגיעו הטילים למרכז הארץ ב 2012, לא רק צבע אדום בב"ש וזה זבש"ם. אלא הפילו את התיק על כל הארץ.
- אין פיצוי אוטומטי
- אין דרך למלא טופס ולדרוש פיצוי וגם לקבל. כי זו "צַרֳָת כולם"
- בעבר רק תושבי קרית שמונה, הצפון והדרום אכלו את ההוצאות והפגיעות הישירות בכיס.
- מספר הנפגעים עלה מאד מאז נפלו סקאדים ב-1991 במלחמת המפרץ כאירוע הכנה, ועד רקטות בעלות טווח 160 ק"מ משנת 2014.
- ב-2012 מרכז הארץ קיבל סירנות וטילים לראשונה מאז מלחמת המפרץ. חדשנות זה פה או יותר נכון מיחזור חדשות ישנות
- כל הארץ חזית כמו שהיה בקום המדינה.
- מי משלם? האזרחים
- איכון טלפונים ניידים סביב אזור שנפגע למתן פיצוי מיידי, בקורונה ידעו לאתר במדויק מי נמצא בכל רגע בכל מקום, ולרדוף אחריו עם קנסות ואישומים על יציאה מהסגר
- גם עכשיו, אבל בהפוכה - נותנים כסף, לא לוקחים. מערכת הביטחון תפצה מידית כל אחד ואחת
- הכנסת AI: הרצת סקריפטים על מערכות שכר של מעסיקים שנלקחו מהם עובדים, על עצמאים ובעלי עסקים שנפגעו מעובדים שנלקחו לצבא, כל אחד יפוצה ומיד. אכן AI סיסמא מצוינת של חדשנות, אז בבקשה כל הנתונים נמצאים ברשות המסים. תריצו מערכת שתדע לבחון מי נפגע ישיר ועקיף, לקבוע מי זכאי לפיצוי לפי פרמטרים קבועים, וסגירת לופ עם העברה בנקאית לנפגע. כל זה אמור לקחת 0.8 שניות לנפגע בודד. לא הגשת טופס, לא לפנות. הפוך, המערכת מספיק חכמה, זמן עיבוד של נתונים קיימים הוא ממש קצר ולא אתגר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה